השלכות המלחמה על ילדים בגיל הרך והוריהם: תובנות ממחקר עדכני של מרכז טאוב

המלחמה שפרצה בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר 2023 השפיעה עמוקות על היבטים רבים של החברה הישראלית. בעוד שקשייהם של מבוגרים, חיילים ופוליטיקאים נמצאים לרוב במרכז הבמה, מחקר עדכני של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל שופך אור על ההשלכות – שנותרות לעיתים קרובות שקופות – של המלחמה על ילדים בגיל הרך והוריהם. סקר אורך זה, שהתמקד במשפחות עם ילדים מגיל לידה עד 6, מציף

את האתגרים הרגשיים וההתפתחותיים עימם מתמודדות משפחות צעירות בתקופה סוערת זו.

ניתן לעיין בדו"ח המלא כאן (בעברית).

ממצאים עיקריים: המצוקה הנפשית של ההורים

אחד הממצאים העיקריים במחקר הוא המחיר הרגשי שמשלמים ההורים, ובמיוחד אלו שבני זוגם גויסו לשירות מילואים. באמצעות במדד DASS-21 Depression, Anxiety and Stress)) הבוחן באמצעות דיווח עצמי תסמינים של דיכאון, חרדה וסטרס, מצאו החוקרים כי הורים שבני זוגם גויסו לשירות מילואים דיווחו על רמות גבוהות משמעותית של תסמינים אלו. אף שניכרה הטבה מסוימת בקשיים הרגשיים שלהם עם הזמן, הרי שרמת המצוקה הרגשית בקרב הורים אלו בכל זאת נותרה גבוהה במובהק מזו של הורים שבני זוגם לא גויסו למילואים.

ההורים שבני זוגם גויסו נאלצו להתמודד לא רק עם קשייהם הרגשיים האישיים, אלא גם עם האחריות המוגברת שבטיפול לבדם בילדים קטנים תחת תנאי לחץ קיצוניים. הנתונים מצביעים על כך שהשילוב של תחושת הבידוד, היעדר בן זוג, ואי־הווודאות הכללית המאפיינת תקופות מלחמה, הביא לעומס רגשי מתמשך. גם לאחר סיום המלחמה משפחות אלו עשויות להמשיך לחוש את השפעותיה, כך שיש צורך בתמיכה פסיכולוגית וקהילתית מתמשכת.

ההשלכות על ילדים

השלכות המלחמה על ילדים בגיל הרך היוו היבט מרכזי נוסף במחקר. החוקרים בחנו כיצד ילדים הגיבו רגשית והתנהגותית למתח הנובע מהמלחמה, תוך התמקדות בילדים שהוריהם גויסו או בכאלה שנאלצו להתפנות מבתיהם בשל המלחמה. הממצאים מעוררי דאגה: ילדים במצבים אלו הציגו נסיגה רגשית מובהקת, כולל סימנים של פחד מוגבר, קשיי שינה ועצבנות מוגברת. ילדים שמשפחותיהם נאלצו להתפנות מבתיהם בשל המלחמה חוו קשיים רגשיים והתנהגותיים עזים במיוחד. אובדן הסביבה המוכרת שלהם, חוסר היציבות בחיי היומיום שלהם והמתח בו שרויים ההורים – כל אלה תרמו למצוקה הרגשית של הילדים. יש לציין כי למרות שחלק מהמשפחות חזרו לביתן במהלך המחקר, הנסיגה הרגשית אצל הילדים התמשכה, דבר המעיד על ההשלכות ארוכות הטווח

של המלחמה על נפשם של ילדים צעירים.

ההשלכות ארוכת הטווח של פינוי מהבית

הפינוי מהבתים עקב המלחמה הסתמן כגורם משמעותי נוסף המשפיע הן על ההורים והן על הילדים. למעלה מ־330,000 ישראלים נאלצו לעזוב את בתיהם במהלך המלחמה, ולעיתים קרובות הם עברו למגורים זמניים הרחק מקהילותיהם. הורים שנאלצו להתפנות דיווחו על רמות גבוהות במובהק של מצוקה רגשית לעומת הורים שנותרו בביתם. מצוקה זו ניכרה גם בקרב ילדיהם, שהפגינו קשיים רגשיים והתנהגותיים חמורים יותר. המחקר מדגיש כי עקירה ממושכת החריפה את הקשיים הללו. בקרב משפחות שנותרו עקורות במשך זמן רב נמצאה החמרה במצב הנפשי. ההורים התקשו לשמור על סבלנות, על מיקוד בעבודה או בלימודים, ועל תחושת שלווה כללית. ילדים במשפחות אלו חוו נסיגה רגשית והתנהגותית משמעותית יותר בהשוואה לאלו ששבו לביתם מוקדם יותר.

הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה

המחקר בחן גם הבדלים במצב הנפשי בין הורים יהודים להורים ערבים. באופן ראוי לציון, הורים ערבים דיווחו על רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה וסטרס בהשוואה למקביליהם היהודים. אף שהסיבות להבדל הזה מורכבות, סביר להניח כי למתח החברתי־פוליטי המתמשך, לחוסר היציבות הכלכלית ולעלייה באלימות בתוך קהילות הערביות ככל הנראה היה תפקיד משמעותי בכך.

הממצאים מצביעים מעלים כי משפחות ערביות עשויות להיות פגיעות במיוחד להשלכות החברתיות הרחבות של המלחמה. דבר שמדגיש את הצורך בתוכניות תמיכה מותאמות תרבותית שיוכלו לתת מענה לאתגרים הייחודיים הניצבים בפני הורים ערבים וילדיהם בתקופות מלחמה.

המלצות בנוגע למדיניות ולמערכות תמיכה

המחקר נחתם בשורה של המלצות מפתח לתמיכה במשפחות במהלך תקופות מלחמה ולאחריהן. בראש ובראשונה, הוא מדגיש את החשיבות של מתן תמיכה פסיכולוגית להורים, במיוחד לאלה שבני זוגם משרתים בצבא. תמיכה זו אינה צריכה להסתיים עם שובו של ההורה המשרת, שכן ההשלכות הרגשיות של היעדרותו עשויות להתמשך זמן רב לאחר תום המלחמה. בנוגע לילדים, הדו"ח מדגיש את הצורך בהתערבויות ממוקדות בבתי ספר ובמעונות יום, במיוחד באזורים בהם פונו משפחות. יש להכשיר אנשי הוראה ומטפלים לזהות סימנים של נסיגה רגשית אצל ילדים קטנים ולטפל בהם, כדי לסייע להם להחזיר לעצמם תחושת יציבות וביטחון. כמו כן, יש לחזק את רשתות התמיכה הקהילתיות כדי לספק סיוע מתמשך למשפחות שחוו פינוי או את המתח הכרוך בשירות במילואים.

הממצאים גם מדגישים את חשיבותה של תמיכה ארוכת הטווח במשפחות מפונות. בעוד שמשפחות רבות עשויות לשוב לביתן בסופו של דבר, המחיר הרגשי והפסיכולוגי של העקירה אינו נעלם בן לילה. על רשויות מקומיות לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם משפחות אלו כדי לספק סיוע מתמשך בשיקום חייהן ובשמירה על חוסן רגשי.

לבסוף, הדו"ח קורא לספק תמיכה ייעודית למשפחות ערביות, שעלולות להתמודד עם אתגרים נוספים בתקופות של מלחמה. תוכניות תמיכה מותאמות תרבותית, כולל שירותים פסיכולוגיים וסיוע כלכלי, הינן חיוניות כדי להבטיח שמשפחות אלו יקבלו מענה הולם.

סיכום

השלכות המלחמה על ילדים בגיל הרך והוריהם הינן הן עמוקות ורב־ממדיות. המחקר של מרכז טאוב מספק תובנות חשובות על האופן שבו משפחות אלה מתמודדות עם המלחמה המתמשכת. למרות העדויות של חוסן, במיוחד בקרב משפחות ששבו לביתן, לא ניתן להתעלם מהאתגרים הרגשיים וההתפתחותיים ארוכי הטווח שעומדים בפני ילדים בגיל הרך והוריהם. על מקבלי ההחלטות לקחת ממצאים אלו בחשבון בעת תכנון מערכות תמיכה למשפחות, כדי להבטיח שאף משפחה לא תישאר ללא מענה עם תום המלחמה.

למעוניינים להתעמק בממצאים, ניתן לעיין בדו"ח המלא כאן (בעברית).