מרכז ניב ניראל: ריפוי טראומה דרך יציבות, תובנה ולב פתוח

מרכז ניב ניראל נוסד לזכרם של ניב רביב וניראל זיני, זוג צעיר שנרצח בקיבוץ כפר עזה ב־7 באוקטובר. ניב למדה פסיכולוגיה והתכוננה להפוך למטפלת. מי שהכיר אותה תיאר תחושה כי יועדה לכך מלידה—אדם שהעניק באופן טבעי את הנוכחות, התובנה והאכפתיות שעליהם נשענת התרפיה. ניראל, לוחם קרבי שנפצע במבצע צוק איתן, חי עם פוסט־טראומה וניהל מאבק עיקש לקבלת הכרה רשמית במצבו. מאבק זה הוביל אותו בסופו של דבר ללימודי משפטים, מתוך שליחות לתמוך באחרים המתמודדים עם אותה שתיקה מוסדית. המרכז הנושא כיום את שמם מושתת על הערכים לפיהם חיו: יושרה, דאגה לאחר, ואמונה בלתי מתפשרת באפשרות של ריפוי, גם כאשר המערכת נכשלת.

תגובה מערכתית לפצעים עמוקים

מרכז ניב ניראל מעניק טיפול מקצועי בטראומה לנפגעי לחימה או שירות צבאי בכלל, כולל אנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם. אך המרכז איננו רק קליניקה. הוא מהווה תגובה מערכתית לפגיעה מערכתית.  במקום להתייחס לטראומה כבעיה קלינית בלבד, הטיפול במרכז נשען על ההבנה כי טראומה נוגעת בכל רובדי החיים: בגוף, בבית, בקהילה, ובמערכות הביורוקרטיות שהנפגעים נאלצים להתמודד מולן. מודל ארבע־השכבות הזה איננו רעיוני בלבד, אלא הבסיס לפיתוח וליישום הטיפול בפועל.

כל משתתף או משתתפת במרכז מלווים על־ידי רכז טיפול אישי, שאחראי על תיאום בין הגורמים המקצועיים, מעקב אחר תהליך ההחלמה, ונוכחות מתמשכת לכל אורך הדרך. הרצף הזה — נדיר כל־כך במסגרות ציבוריות — מספק עוגן יציב למתמודדים, ומאפשר להחזיק את המורכבות של ההחלמה מבלי לוותר על רצינות, המשכיות או יחס אישי. המודל גם הדדי במהותו: המרכז לא רק מטפל, אלא גם דואג למטפלים. הצוות המקצועי זוכה להכשרה ייעודית ולתמיכה שוטפת בהתמודדות עם טראומה משנית, שחיקה רגשית ובלאי נפשי — תופעות שזוכות להתעלמות כמעט שיטתית בעבודת בריאות הנפש בקו הראשון.

לטפל במערכת העצבים כולה

המרכז מציע תוכנית טיפול גמישה בטראומה, המותאמת לצרכים האישיים של כל משתתף ומשתתפת, ואורכה יכול להגיע עד 24 שבועות. רוב המשתתפים מגיעים פעמיים בשבוע, אך ישנם גם כאלה שמגיעים פעם בשבוע או ליום טיפולי מרוכז אחד. 

בימים אלו מפותחת גם תוכנית חדשה ומרוכזת יותר של "טיפול יום". אורכה 9 שבועות, ובמהלכה מגיעים המשתתפים לשלושה ימי טיפול מלאים בשבוע, הכוללים טיפול פרטני וטיפול קבוצתי.

הטיפול מותאם אישית. כל משתתף בונה תוכנית טיפול ייחודית בשיתוף עם צוות הקליטה ורכז הטיפול האישי שלו. התוכנית שואבת ממגוון גישות סומטיות ופסיכותרפיות. משמעות הדבר היא שאצל מי שקשה לו לדבר על הטראומה, או לדבר בכלל , ייתכן שהטיפול לא יתחיל בשיחה, אלא בתנועה, דיקור או חוויית גוף (Somatic Experiencing). הגוף הופך לנקודת הכניסה, שממנה ניתן להתחיל לשחרר את מה שנאגר במתח – בקצב ובדרך שהגוף מסוגל לשאת.

לצד הפסיכותרפיה, המשתתפים עשויים לקבל גם יוגה מודעת לטראומה, שיאצו, רפלקסולוגיה, נוירופידבק וטיפול במגע. מנוחה וויסות הם חלק מהותי מהתהליך. מעבדות שינה ניידות, לא פולשניות ומדויקות, מאפשרות אבחון והתערבות בזמן אמת, בהתאם להבנה ההולכת ומעמיקה בעולם הטיפול שטראומה לא נרפאת ללא שינה תקינה.

המרכז לוקח חלק גם בפיילוט חדשני של גירוי מגנטי מוחי עמוק (Deep TMS), טכנולוגיה לא פולשנית שמפעילה אזורים מסוימים במוח במטרה להקל על תסמיני פוסט־טראומה ודיכאון. במקביל, צוות המרכז עוסק במחקר על טיפול נתמך־MDMA וקטאמין, כחלק מהמחויבות לשלב טיפול קליני עם גישות חדשניות מבוססות־עדויות.

כשלטראומה יש מגדר

אחת התוכניות המרכזיות של המרכז מתמקדת בטראומה כפי שהיא נחווית על־ידי נשים, ולא רק כאלה ששירתו בתפקידי לחימה.

העבודה הזו נשענת על הבנה בסיסית: טראומה איננה תופעה נייטרלית. היא עשויה לבוא לידי ביטוי באופן שונה בגופן של נשים, בקשרים שהן יוצרות, ובמהלך חייהן. לעיתים קרובות מדי, ההבדלים האלה נזנחים או מתפרשים כסטייה מהנורמה הגברית. התוכנית במרכז מהווה מענה ישיר לפער הזה.

"ההשפעה של טראומת לחימה בקרב נשים היא תחום כמעט נטול מחקר. בישראל, כ־30% מהכוחות הלוחמים מורכבים מחיילות, אך הגישה שלהן לטיפול וההכרה בצרכים הייחודיים שלהן נותרות מוגבלות מאוד. במרכז ניב ניראל אנו מובילים את המחקר הראשון מסוגו, הבוחן את מאפייני הפגיעה והצרכים הטיפוליים של נשים שנפגעו מטראומת לחימה. המטרה שלנו היא להנגיש את הידע הזה ולהפיץ אותו ברחבי העולם, כדי לפתח תוכניות טיפול מותאמות־מגדר שיספקו מענה ראוי לאוכלוסייה ההולכת וגדלה של נשים בשירות קרבי." — ד"ר כפיר פפר, מנהל קליני

התוכנית כבר פועלת בפועל ומשולבת בטיפול קליני שוטף, בליווי מחקר מתמשך הבוחן תוצאות ומפתח כלים מותאמים לטיפול רגיש־מגדר. היא משקפת הבנה הולכת ומעמיקה, הן בשדה הטיפולי והן בתוך המרכז, שטיפול אפקטיבי חייב להתחיל מהמציאות הייחודית של מי שהוא בא לשרת.

התרחבות שאינה באה על חשבון העומק

הצמיחה במרכז ניב ניראל אינה תוספת שולית – היא חלק אינטגרלי מהעשייה. כל מרכיב חדש מפותח מתוך נאמנות לפילוסופיה המרכזית של המקום: ריפוי מתרחש דרך יציבות, נוכחות, והפעלה של כלל מערכת העצבים. בימים אלה מוקם סטודיו חדש לאמנות והבעה, ולצידו מתפתחת תוכנית מבוססת גלישה, שמטרתה לתמוך בוויסות רגשי, בחיבור מחודש לגוף ובפיתוח אמון עצמי – דרך תנועה, מים, וטבע. אלה אינם "טיפולים אלטרנטיביים", אלא חלק מרכזי ממודל שמכבד את מערכת העצבים ומבין שלפעמים מילים אינן הדרך הטובה ביותר למדוד כאב או ריפוי.

העבודה הקבוצתית במרכז גם היא מתרחבת באופן משמעותי: מקבוצת קשרים בין־אישיים וקבוצות לבני משפחה, ועד לקבוצת ריצה טיפולית וקבוצה חדשה לבני ובנות זוג, שעתידה להיפתח בקרוב. כל אחת מהקבוצות נועדה לאפשר עיבוד רגשי בתוך הקשר עם אנשים שנושאים שאלות, קרעים ותקוות דומות.

כל מרכיב חדש נבחן ומיושם באותו אופן המאפיין את כלל העשייה במרכז: הקשבה, התאמה, ואחריות.

מרכז ניב ניראל נולד מתוך אובדן, אך הוא אינו מוגדר על־ידי הטרגדיה. העבודה בו שקטה, עקבית ודחופה. המרכז אינו רק מקום של טיפול – הוא מציע דרך חשיבה אחרת: גישה טראומה־מודעת למערכות, לקשרים אנושיים ולתהליך ההחלמה.

ובמרכז הגישה הזו עומדת הנחה פשוטה, כמעט רדיקלית: הטראומה לא חייבת להיות סוף הסיפור – אם רק נבנה את המבנים הנכונים לפגוש אותה.