זרקור על "בשביל המחר": ריפוי הפצעים הנסתרים של המלחמה

בשביל המחר, ארגון שנוסד בשנת 2009, מקדיש את עצמו למשימה החשובה של סיוע ללוחמים משוחררים בהתמודדות עם חוויות טראומטיות והחלמה מהן, באמצעות ריטריטים ותוכניות סיוע מקיפות. במהלך השנים הארגון צמח באופן מרשים – והיקף הפעילות התרחב ממספר קבוצות מצומצם בשנה לכ-130 קבוצות בשנה הנוכחית, כשבכל קבוצה משתתפים 15 לוחמים. צמיחה זו מדגישה ביתר שאת הן את הצורך בשירותי הארגון והן את האפקטיביות של הגישה הטיפולית אותה הוא מציע.

"משימתינו היא להציל את הנפש שלהם, לא רק את הגוף"

—אומר תומר פרייבך, מנכ"ל בשביל המחר. פרייבך, לשעבר סגן מפקד ביחידת החילוץ 669, משתף כיצד החוויות שלו מהשירות הצבאי הובילו אותו להצטרף לארגון ובהמשך גם להובילו. בשביל המחר הפך לשותף חיוני עבור לוחמים רבים המתמודדים עם פוסט-טראומה (PTSD) ותסמינים נוספים הקשורים לטראומה.

נתונים סטטיסטיים מצביעים על הדחיפות שבפעילות הארגון: כ-15% מהלוחמים שלקחו חלק בקרב תוך כדי הפעילות המבצעית סובלים מפוסט-טראומה, בעוד 35%-40% נוספים חווים תסמינים חלקיים. התסמינים הללו באים לידי ביטוי בין היתר בהפרעות שינה, מחשבות פולשניות ופלשבקים שמפריעים לתפקוד היומיומי. "גילינו שהרבה מהתסמינים נובעים מתחושות אשמה ובושה בקרב הלוחמים," מסביר פרייבך.

בשביל המחר מאפשר למשתתפים לגעת בנקודות כאובות אלו על ידי יצירת מרחבים בטוחים לשיח רגשי בתוך קבוצות של לוחמים ששירתו יחד. המרחבים הללו מאפשרים ללוחמים לשתף חוויות שהדחיקו במשך שנים. "אנחנו יוצרים אווירה שמאפשרת להם לדבר כמו שלא דיברו אף פעם," מוסיף פרייבך. גישה זו לא רק מקלה על התסמינים אלא גם מספקת תחושת סגירה והבנה הדדית בין הלוחמים. בנוסף, השימוש בחשיפה לטבע במסגרת הריטריט ובזיכרונות ילדות חיוביים מסייע ללוחמים להתחבר מחדש לחיים שלפני הטראומה, ומעודד המשכיות והחלמה.

דוגמה מרגשת לכך מגיעה מיותם, בוגר התכנית של בשביל המחר. יותם שירת בכוחות המיוחדים במהלך מבצע "צוק איתן" ונחשף לחוויות לחימה מורכבות. לפני שפנה לארגון, הוא וצוותו התמודדו עם החוויות הקשות באמצעות הומור שחור וסרקזם, דבר שהוביל להתנהגות הרסנית. תשע שנים לאחר המלחמה, הוא וצוותו בילו עשרה ימים בריטריט של בשביל המחר בהרי הקרפטים, והחוויה שינתה את הדינמיקה ביניהם.

"זה היה מקום בטוח לכאוב בו"

מספר יותם. החוסן הרגשי החדש שנבנה שם התגלה כחיוני במלחמה הנוכחית שהחלה ב-7 באוקטובר.

מאז פרוץ המלחמה, הביקוש לשירותי בשביל המחר נסק. כדי לעמוד בהיקף הביקוש, הארגון יזם מפגשים קצרים של שלושה ימים, לצד הריטריטים הממושכים. המפגשים הקצרים אמנם לא מקיפים באותה מידה, אך הם מספקים הקלה מיידית ובסיס התחלתי טוב להמשך תהליך ההחלמה. בנוסף, הארגון פתח מפגשי זום עבור בני הזוג וההורים של החיילים, מתוך הבנה שהטראומה משפיעה גם על משפחותיהם.

גלן כהן, הפסיכולוג הראשי של בשביל המחר, מדגיש את הכוח הטרנספורמטיבי של המסעות האלה: "כבר אחרי שבעה ימים, הלוחמים מתארים את החוויה כמשנה חיים." כהן, יליד ארה"ב ששירת בצה"ל ובהמשך היה קצין במוסד ופסיכולוג ראשי בארגון, מביא איתו ניסיון רב הן בהיבטים הפסיכולוגיים והן בהיבטים המבצעיים של לחימה וטראומה. לדבריו, ההשפעה של המסעות חורגת מעבר ללוחמים עצמם, ומשפיעה גם על מערכות היחסים שלהם עם המשפחות והקהילה:

"המסעות האלה מלמדים את הלוחמים שפה רגשית, מה שמשפר את הקשרים שלהם עם הסביבה."

הגישה של בשביל המחר זוכה להכרה ותמיכה מצד צה"ל ומשרד הביטחון, אשר מממנים כשליש מתקציב הארגון. עם זאת, הארגון ממשיך לחפש מקורות מימון נוספים על מנת להרחיב את פעילותו. "אנחנו מוכנים לגדול, עם פסיכולוגים ומנחים שמחכים לעבודה," מדגיש פרייבך. בשביל המחר מוכיח שכאשר מעניקים תמיכה וסביבה נכונה, גם הפצעים הנסתרים של המלחמה יכולים להתחיל להחלים.