בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, משבר בריאות הנפש בישראל התעצם באופן חסר תקדים. על רקע המשבר הזה, השימוש בקנאביס הפך לנושא סוער לדיון. יש המעלים על נס את יתרונותיו הפוטנציאליים, בעוד אחרים מזהירים מפני שימוש מופרז ובלתי מבוקר. בפוסט הזה, אני אנסה להציג את התפקיד המורכב של הקנאביס בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, בהתבסס על תובנותיו של פרופ' איל פרוכטר, פסיכיאטר מוביל המתמחה ב-PTSD וטראומה.
ההבטחה והסכנה
פרופ' פרוכטר מדגיש שאין תרופה שמרפאת PTSD. “מה שפותר PTSD זה טיפולים שהבסיס שלהם הוא תהליכים קוגניטיביים והתנהגותיים,” הוא מסביר. למרות שתרופות כמו Zoloft (לוסטרל) או Cipralex מאושרות על ידי ה-FDA לטיפול בסימפטומים, הן אינן נוגעות בליבת הטראומה.
כאן נכנס הקנאביס לשיח. עבור אנשים שמתמודדים עם בעיות שינה קשות או פלשבקים חודרניים, הקנאביס עשוי לספק הקלה. עם זאת, פרופ' פרוכטר מזהיר: "הקנאביס עוזר לסימפטומים, אבל הוא לא מרפא. הוא כמו אקמול – מוריד את החום, אבל לא מטפל בזיהום".
"הקנאביס עוזר לסימפטומים, אבל הוא לא מרפא. הוא כמו אקמול – מוריד את החום, אבל לא מטפל בזיהום"
המדע – או היעדרו
למרות עדויות אנקדוטיות ליעילות הקנאביס, המחקר המדעי בנושא עדיין חסר. “בניגוד לתרופות פסיכיאטריות מסורתיות, שעברו ניסויים מבוקרים ומקיפים, קנאביס נמצא באזור אפור,” מסביר פרופ' פרוכטר.
“כשאני רושם תרופה, אני יודע בדיוק מה היא מכילה. לעומת זאת, בקנאביס, גורמים כמו כמות השמש או רמת המים משפיעים על הרכב הצמח. זה בלתי צפוי.”
משנות ה-60 להיום – קנאביס אחר לגמרי
הקנאביס של היום שונה לחלוטין מזה שהיה בשנות ה-60 וה-70. אז, ריכוז ה-THC היה 3%-5%. היום, מדובר ב-30%-50% ואף יותר, דבר שמעלה משמעותית את הסיכונים.
“הקנאביס המודרני הוא לא החומר התמים שאנשים חושבים עליו,” מזהיר פרופ' פרוכטר. “הריכוזים הגבוהים של THC מובילים להתמכרות, דיכאון וירידה במוטיבציה. ראינו מקרים של פסיכוזה ונזק מוחי משמעותי.”
בעיית השימוש המופרז
בישראל, השימוש בקנאביס בקרב מטופלים עם טראומה הגיע לממדים מדאיגים. בעוד השימוש העולמי הממוצע הוא כ-27.7 גרם בחודש, בישראל מדובר על כמעט כפול – 47 גרם.
פרופ' פרוכטר מצביע על כך שהקנאביס נתפס לעיתים כפתרון קסם, אך ללא שילוב עם טיפולים מובנים כמו CBT, ההשפעה שלו זמנית בלבד. “בלי טיפול מקביל, אנחנו לא פותרים את הבעיה אלא משתיקים אותה,” הוא אומר. זה נכון לגבי קנאביס ולגבי סמים אחרים גם כן.
התמכרות לעומת תלות
אחת הבעיות המרכזיות עם קנאביס היא הפוטנציאל להתמכרות. בעוד שתרופות פסיכיאטריות כמו SSRIs אינן ממכרות, לקנאביס יש פוטנציאל כזה.
“בניגוד לתרופות שלא מצריכות העלאת מינון עם הזמן, בקנאביס נוצרות סבילות שדורשת מינונים גבוהים יותר,” מסביר פרופ' פרוכטר. “זה מחמיר את התלות.”
גישה מאוזנת
הפתרון הוא לא להפליל את הקנאביס או להאדיר אותו כתרופת פלא. במקום זאת, יש צורך בגישה מאוזנת ומבוססת מדע.
“קנאביס יכול להיות כלי חשוב כחלק מתוכנית טיפול רחבה יותר,” אומר פרופ' פרוכטר. “עבור מטופלים עם בעיות שינה קשות או פלשבקים, הוא יכול לספק הקלה מידית. אבל ההקלה הזאת חייבת לבוא לצד טיפולים כמו CBT, שיכולים לטפל בשורש הבעיה.”
בניית מסגרת לשימוש אחראי
כדי להתקדם, ישראל חייבת להשקיע בחינוך ציבורי ובמחקר קליני. הצעדים הבאים כוללים:
עריכת מחקרים נרחבים: ניסויים קליניים מבוקרים כדי להבין למי קנאביס באמת עוזר ובאילו תנאים.
שילוב טיפולים: הבטחת שימוש בקנאביס לצד טיפולים מבוססי מחקר.
הכשרת רופאים: הכשרת אנשי מקצוע רפואיים לרשום קנאביס באופן אחראי ולנטר את השפעותיו.
העלאת מודעות ציבורית: קמפיינים להפרכת מיתוסים וקביעת ציפיות מציאותיות לגבי תפקיד הקנאביס בטיפול.
קריאה לפעולה
בעיצומו של משבר לאומי בטראומה, על הכף מונח לא רק עתידם של מטופלים בודדים, אלא של החברה כולה. לקנאביס יש תפקיד, אך הוא לא הפתרון היחיד. תובנותיו של פרופ' פרוכטר מזכירות לנו שבעוד שקנאביס עשוי להקל על סימפטומים, הריפוי האמיתי טמון בהתמודדות עם הטראומה עצמה.
"אנחנו חייבים לחשוב בצורה אסטרטגית,” מדגיש פרופ' פרוכטר. "אם לא ניזהר, ניצור דור של אנשים תלויים בקנאביס חזק עם כל ההשלכות הבריאותיות והחברתיות הנלוות. אבל בשימוש אחראי ובשילוב נכון, הקנאביס יכול להיות חלק מפתרון רחב יותר למשבר בריאות הנפש בישראל."
הדרך לריפוי מורכבת, אבל עם גישה מושכלת, נוכל לוודא שכל כלי – כולל קנאביס – משמש בתבונה לתמיכה במי שזקוקים לכך.
Comentários